ליטל סמוק פביאן
נועה מרום
זיו לייבו
מן שנער אדריכלים
משה צור אדריכלים
Hufton+Crow
שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון הוקם בערבה, בין תמנע לאילת, מזרחית לכביש 90 וכמה עשרות מטרים מערבית לגבול עם ירדן, סמוך לשמורת הטבע עברונה, על מניפת הסחף של נחל נימרה. בשונה משאר שדות התעופה האזרחיים בארץ, שהוקמו על גבי תשתיות שדות תעופה צבאיים, שדה התעופה רמון הוא השדה הראשון בישראל שהוקם כשדה תעופה אזרחי ותוכנן ע"י משרד מן שנער ומשרד משה צור, עובדה שאיפשרה לייצר שפה אדריכלית ונופית שלמה לשדה כולו.
ליטל סמוק פביאן
נועה מרום
זיו לייבו
מן שנער אדריכלים
משה צור אדריכלים
Hufton+Crow
בערבה הדרומית, בה מוקם השדה, שולט נוף של חומרי סחף: מניפת סחף, חוליות, מלחות ודפוסי ניקוז קלועים. מניפת הסחף, עליה הוקם השדה, היא הצטברות של סחף בצורת מניפה, הנוצרת כאשר נחל שזרימתו מהירה מאט. אזור מניפת הסחף מתאפיין בצמחיה המסמנת את תוואי ערוצי מניפת הסחף העדינים.
מלחות הן תוצר של שקעים מקומיים חסרי מוצא אליהם זורמים חלק מהנחלים היוצרים מופע נופי של סדקי וקילופי קרקע.
מול הרצון לשמר את ערכי הנוף המקומי עמד הרצון לייצר נווה מדבר, שמלה ירוקה ומארחת עבור הנוחתים במדבר. המתח בין שני אלו ברא את התכנון שלנו.
בחניונים שתוכננו בתצורת הדלתא, תוכננה הפרדה בין הולכי רגל ומכוניות. שבילי ההליכה המובילים את הנוסעים אל הטרמינל, רוצפו באבן טבעית ובתוכם שולבו ערוגות ארוכות בחתך קעור כנחלי האכזב. השביל המרכזי בחניונים מוביל אל תחנת הרכבת העתידית. מעל השבילים, ובאותה הגיאומטריה שלהם,תוכננו פרגולות אורכיות המצלות על הולכי הרגל בדרכם אל הטרמינל וממנו.
בהשראת סדקי הקרקע באזורי המלחות, תוכנן הנוף בפיתוח סביב מבנה הטרמינל. בניגוד לתצורת הדלתא שהיא כולה תנועה, סדקי הקרקע מייצגים סטטיות והשהייה, כיאה להמתנה בטרמינל, מרחב השהייה העיקרי של הנוסעים מאפשר מבט רצוף אל נוף הרי אדום. תנועת הנוסעים במבנה הינה המשכית לתנועת הדלתא של החניונים, זורמת אל עבר ההרים.
המבנה בנוי משני נפחים המחוברים אחד לשני בגשרים וביניהם פטיו מאורך. על אף היותו מרחב תפעולי, מכיוון שהפטיו נצפה ע"י הנוסעים מהגשרים, תכננו בו יציקות בטון גדולות בגוון החול המקומי, המחקות את סדקי הקרקע ומשנות את קנה המידה שלהן ביחס למבט הנוסעים מהגשרים. בין הסדקים ניטעו גיאופיטים ופרחים עונתיים.
בלב המבנה, תוכנן פטיו נוסף המכניס אור טבעי אל המבנה, מפריד פיזית ומחבר ויזואלית בין הנכנסים ליוצאים. תוך שימוש באותה שפה צורנית של סדקי קרקע עשויים טרצו, תכננו מרחב שהופך בהדרגתיות לעשיר בצמחיה ובמים. בחלקו הפנימי ביותר של הפטיו תוכננה בריכה ביולוגית עם צמחיה עשירה, ששאבה את השראתה ממעיינות הערבה, כגון צפצפת הפרט וקנה מצוי לצד במבוקים וחבצלות מים.
מהאוויר נראה השדה כשמיכה פרומה הפרושה על גבי הנוף הקיים, במרכזה הטרמינל כסלע ענק ולבן, קצותיה מתחברים ישירות לאדמה. צורת הדלתא בוהקת בשמש ונראית למרחוק, ונחל נימרה כבר פילס לו בחורף האחרון נתיבי זרימה חדשים לכיוון שמורת עברונה. השדה עכשיו הוא חלק מהנוף, לא רק עבור בני האדם אלא גם עבור הצמחים ובעלי החיים דיירי המדבר.
